ריצב"א

רבינו יצחק בן אברהם משאנץ (נפטר בשנת 1199, או לפי מקורות אחרים ב-1210), הריצב"א (מכונה לפעמים גם ר"י הבחור, ריב"א^[1], ר"י מדנפירא^[2] ור' יצחק מטרניאל), היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, תלמידם של רבנו תם ור"י הזקן, ואחיו הגדול של הר"ש משאנץ.

המונח "יצחק בן אברהם" מפנה לכאן. לערך העוסק ביצחק אבינו בן אברהם אבינו, ראו יצחק.

ריצב"א

לידה	צרפת
רבותיו	אליהו מפריז, רבנו תם, ר"י הזקן
תלמידיו	יהודה בר יקר, יחיאל מפריז

משפחתו

רבינו יצחק נולד בצרפת למשפחה רבת יחס: אביו היה רבי אברהם החסיד משאנץ (Sens), נדיב ידוע ובנו או חתנו של רבי שמשון הזקן מפלייזא (Falaise), שהיה מגדולי בעלי התוספות וגיסו (אחיה של מרים, אשתו) של רבינו תם.

אחיו הצעיר של רבי יצחק היה ר' שמשון משאנץ, הר"ש משאנץ בעל התוספות, שנחשב לשלישי במעלה מבין כל בעלי התוספות, אחרי ר"י הזקן ורבינו תם. שני האחים כיבדו והעריכו מאוד זה את זה, והיו נמלכים זה בזה בקשר לפסקי הוראה שונים. נמצא גם חיבור "קיצור לתוספות שאנץ" למסכת בכורות שקיצרו ר"י הבחור^[3], והוא הריצב"א שטרח לערוך את פירושי אחיו^[4].

קורות חייו

בצעירותו

הריצב"א ואחיו הר״ש משאנץ למדו שניהם בצעירותם בטרוייש (Troyes) אצל רבינו תם, אחי סבתם^[5], עד לפטירתו זמן קצר לאחר מכן; אז עברו האחים אל ישיבתו של ר"י הזקן בדנפירא (Dampierre-Sur-Aube), והיו מגדולי התלמידים שם. נמצא אף מקרה בו העידו לר"י אודות מעשה שאירע בטרוייש עם רבינו תם (שהיה דודו ורבו של ר"י) בעת שהייתם שם. ר"י הזקן (שהיה גם הוא קרוב מרוחק שלהם), היה רבם המובהק. עוד נראה כי הריצב"א למד תורה גם מפי רבינו אליהו מפאריס, מגדולי דורם של רבינו תם ורשב"ם.

לאחר מות ר"י הזקן הפכו האחים ליורשיו התורניים, כאשר הריצב"א ממלא מקומו בראשות בית המדרש של דנפירא ואילו אחיו חוזר אל שאנץ, עיר הולדתם, והופך שם למקור הוראה ופלפול עיקרי. כדי להבדילו מרבו ר"י הזקן, כונה הריצב"א לפעמים ר"י הבחור (=הצעיר).

יש הטוענים^[6] שהריצב"א היה חי ברמרו (Ramerupt), ולא בשאנץ או דנפירא.

הפולמוס אודות ספרי הרמב"ם

ערך מורחב – פולמוס הרמב"ם

בפולמוס הנודע על ספר המדע של הרמב"ם, שלח הרמ"ה אבולעפיה לריצב"א את חליפת המכתבים שבינו לבין חכמי לוניל (כתאב אל-רסאיל), שכן כאשר ראה הרמ"ה את דברי הרמב"ם אודות תחיית המתים (שיחיו רק נשמות המתים בלא גופיהם) ועוד מפסקיו, השיג עליהם בקונטרס גדול אשר שלח לחכמי לוניל כדי שיכירו בצדקתו וישלחו להוכיח את הרמב"ם, אבל חכמי לוניל, ובראשם ר' אהרן מלוניל, הצדיקו את הרמב"ם ויישבו את כל השגותיו של הרמ"ה. אז שלח הרמ"ה את כל האיגרות יחד לריצב"א ואחיו הש"ר משאנץ ולעוד מחכמי צפון צרפת כדי שיכריעו ביניהם באשר לספר. לגבי הנקודות ההלכתיות הספציפיות הר"ש בגדול הסכים עם השגות הרמ"ה, אם כי הוסיף פירושים לרמב"ם עליהם דנו הוא והרמ"ה בהמשך בחליפת מכתבים ארוכה. ואולם, באשר למעמדו וסמכותו האישית של הרמב"ם, הר"ש נקט עמדה ברורה כנגד הרמ"ה, באומרו על הרמב"ם: "ולא להשיב את הארי הגדול לאחר מיתה באתי, הרב משה אשכול הכפר, ממנו פנה ממנו יתד; שמענו שמעו כי נגלו לו שערי בינה, ותורה היא וללמוד אני צריך" (כתאב אל-ראסיל, צד קלא).

באיגרתו המצורפת לכתאב אל-רסאיל כתב הרמ"ה על רבני וזקני צרפת, שבראשם ניצבים ”שני עמודי התווך אשר בית החכמה והשכל נשען עליהם, מחנה אצילים וקדושים ומשנה אראלים ותרשישים, הרב הגדול ר' שמשון [משאנץ] והרב הגדול החסיד ר' יצחק מטרניאל [הריצב"א] יחו"ט, בני החסיד הקדוש, נדיב נדיבות יעץ, ר' אברהם תנצב"ה.”^[7]

ממקור אחר נראה כי גם הריצב"א חלק לרמב"ם כבוד גדול. הרמב"ן מביא^[8] כי

”ראיתי לרבינו הצרפתי [הריצב"א] בתשובותיו במצוות הנוהגות עתה בארץ ישראל, שהגיע ספרי הרב הגדול [הרמב"ם] לידו, והיה מתברך בהם, ומביא ראיות מדברי הספרים ההם בשפה ברורה ובלשון מהודרת, ומזכיר שם הרב לתהילה ולשם ותפארת.”^[9]

מותו

הריצב"א נפטר עוד קודם שעלה אחיו לארץ ישראל, ובשעת פטירתו באו לחלוק לו כבוד רבים מגאוני צרפת, כמו שכותב רבינו פרץ^[10]:

”מעשה היה לפני הרב ר' טוביה, כשנפטר הרב ריצב"א, וציווה [ר' טוביה] לקברו בטליתו מצוייצת, והיו שם מקצת גדולי צרפת, רבינו שמשון בעל התוספות והרבה גדולים, ולא אמרו לו דבר; אך לא היה נראה לר' יעקב מפרובינץ, וחולק על רבינו טוביה. עד שבא תלמיד אחד מתלמידי ריצב"א, והעיד שאמר רבו בחייו, בשעה שהיה מלמד לתלמידיו ענייני ציצית: 'הלוואי והייתי יודע יום מותי, והייתי מצווה שיקברוני בטלית מצוייצת כהלכתה'. מיד צוה ר' טוביה לקוברו בטלית מצוייצת, ולא היה אדם מערער על הדבר.”

ר' יעקב מפרובינץ זה היה תלמיד הריצב"א, וכן אחיינו מדרגה שנייה (בנו של בן דודו של הריצב"א), כדלהלן^[11].

אישיותו

הריצב"א נודע בבקיאותו העצומה ובהתמדתו המופלגת; המרדכי מספר עליו כי הייתה הלכה מסוימת אשר נאמר שמקורה הוא בירושלמי, ”ואומר ר"י ב"ר אברהם [הריצב"א] שבדק בכולו ולא מצא.” הריטב"א כותב בשם תלמיד הריצב"א רבי יעקב מקינון שמנהגו של הריצב"א היה להשכים קודם עמוד השחר וללמוד תורה^[12], וגם תלמיד נוסף שלו, ר' יחיאל מפאריס, מעיד על מנהגי חסידותו^[13]. יחד עם חכמי אשכנז (ר' דוד בן שאלתיאל, ר' משולם בן דוד ור' יהודה הכהן) חתום הריצב"א על תקנות המופיעות בתשובות מהר"ם.

תלמידיו

הריצב"א העמיד תלמידים רבים, מגדולי הדור. מזקני תלמידיו היו אלו אשר למדו עוד אצל ר"י הזקן ואחר פטירתו עברו ללמוד אצל הריצב"א, ומהם:

• ר' שלמה הקדוש מדרויש.
• רבינו ברוך בעל ספר התרומה^[14].
• האחים ר' משה ור' שמואל מאייברא, מגדולי צרפת המצטטים הלכות בתוספותיהם משמו של הריצב"א.
• ר' מנחם בן וורדימס (או וורדינוס) מפריז.
• ר' יעקב בן מאיר מפרובאנס, שהיה אחיין הריצב"א מדרגה שנייה.

תלמידיו האחרים היו רבני הדור הבא בצרפת ובספרד, מהם:

• ר' נתן ב"ר מאיר מטראנטקילה שבספרד, רבם של הרמב"ן ור' שמואל הסרדי בעל ספר התרומות^[15].
• ר' יהודה בר יקר, רבו של הרמב"ן בנגלה ובנסתר.
• ר' יחיאל מפאריס^[16] שאף העיד על מנהגיו^[17].
• ר' יעקב מקינון, נקרא גם רבינו תם מקינון, רבו של רבינו פרץ מקורביל.
• ר' יהודה הכהן מפרידבורג, מרבותיו של המהר"ם מרוטנברג^[18].
• ר' שמואל מפלייזא, תלמיד ר' יהודה שירליאון ורבם של רבינו פרץ והמהר"ם מרוטנבורג.
• ר' אהרן מרגנשבורג, רבו של ר' אליעזר מטוך.
• ר' משה בן ר' יום טוב מלונדריש (לונדון).
• ר' שמואל ב"ר אלחנן, בנו של רבי אלחנן הקדוש שהיה בנו של ר"י הזקן; בעל התוספות למסכת מועד קטן.

תלמידי תלמידיו של הריצב"א היו עמוד התורה וההוראה באירופה כולה: ר' אליעזר מטוך ומהר"ם מרוטנבורג בגרמניה, ר' משה בן ר' יום טוב באנגליה, רבינו פרץ ור' שמואל מפלייזא בצרפת, והרמב"ן ובעל ספר התרומות בספרד.

רבים מרבני הדור נמלכו בעצתו, בהם:

• אחיו, הש"ר משאנץ.
• ר' יהונתן מלוניל (שגם לפני עלייתו לארץ ישראל שאל את הריצב"א כמה שאלות לגבי המצוות התלויות בארץ, אשר מובאות בראשונים - כגון באור זרוע^[19] ועוד).
• רבי יצחק מאנגליה, בנו של ר' יום טוב מיואני שנהרג במהלך הטבח ביהודי יורק.
• ר' שמחה משפיירא, מגדולי הדור (רבם של רבי יצחק מווינה בעל ה"אור זרוע", ר' ישעיה די טראני בעל תוספות רי"ד, הרוקח ועוד).
• רבינו יוסף בכור שור מאורליאנש.

חיבוריו

הריצב"א חיבר תוספות על הש"ס כדרכו של אחיו, אשר קוצרו והוכנסו לתוספות המאוחרים שעל הגמרא לר' אליעזר מטוך; תוספותיו בפני עצמם נתפרסמו פחות, אולי עקב שיטתם הייחודית. עוד חיבר הריצב"א ספר העוסק בהלכות סדר ליל פסח^[20], ואף נודע שו"ת ממנו. דברים משמו מובאים גם בספרי בעלי התוספות על התורה, ואחרים^[21], ולכן משערים כי חיבר גם פירוש על התורה.

גם חיבר את "לוח ס"א ראשים"^[22] - לוח בן 61 שורות, המאפשר לדעת את קביעות 19 שנים רצופות (מחזור מטוני) בלוח העברי, באמצעות חישוב מולד אחד בלבד^[23].

דבריו מובאים פעמים רבות בתוספות על כל הש"ס, בעיקר בתוספות טוך (או גיליון תוספות)^[24], ופסקיו מובאים בכל ספרות הפסקים התורנית וכבר אצל גדולי הראשונים, כראבי"ה, האור זרוע, הסמ"ג, הגהות מיימוניות, הרא"ש, המרדכי ועוד.

אף על פי שאחר פטירת ר"י הזקן הלכו בדרכו רוב חכמי צרפת, ובראשם הר"ש משאנץ, ועיקר עסקם היה לפלפל בדבריו – שונה מכלל זה היה הריצב"א, אשר פעמים מרובות חלק על דברי רבו וחידש שיטות חדשות המנוגדות להם, ובדרכו זו הלכו אף חלק מחכמי איוורא שהיו תלמידיו^[25].

משפחת רש"י

יצחק הצרפתי

שמואל

רש"י

רבי מאיר

יוכבד

רחל

שמחה

מרים

ריב"ן

רשב"ם

ר"ת

מרים

שמשון מפלייזא

רבי יצחק בן רבי מאיר (ריב"ם)

שלמה

מרים

רבינו שמואל מוויטרי

רבינו יום טוב מפלייזא

אליעזר

יצחק

יוסף

שלמה

אברהם משאנץ

רבי יהודה בן יום טוב

יוסף

ר"י הזקן

ריצב"א (ריב"א הבחור)

רבינו שמשון משאנץ

יצחק

רבנו אלחנן

רבי יעקב

יהודה שירליאון

שמואל

רבי שמואל מעכו

מקרא

      - גיס

לקריאה נוספת

• אפרים אלימלך אורבך, בעלי התוספות, פרק שביעי
• לקסיקון כנסת ישראל לרש"י פין בערכו
• אוצר הגדולים אלופי יעקב, חלק ה', ערך תתתפ"ז

הערות שוליים

1. שם זה משמש בדרך כלל את רבי יצחק בן אשר הלוי, מחכמי אשכנז; ראו: ליפשיץ, יעקב הלוי, מבוא לתוספות הריב"א, סנהדרי גדולה א'.
2. ראו ספר דעת דורות (בהוצאת פלדהיים, אתר ספרי גוגל). אך יש לשים לב שהכינוי ר"י מדמפייר או מדנפייר נסב לרוב על ר"י הזקן עצמו, ראו ספר קורא הדורות אות י' של דוד קונפורטי (ספרי גוגל), ומקורו באות כ"ט בדברי המהרש"ל (אתר כתבים עבריים (היברובוקס)).
3. מצוי בקטלוג אוצרות חיים במס' 839, של חיים מיכל.
4. לקסיקון "כנסת ישראל" לרש"י פין בערכו.
5. אפרים אלימלך אורבך, בעלי התוספות, פרק שביעי.
6. צונץ בספרו על היסטוריה וספרות (Zur Geschichte und Literatur).
7. יחו"ט ראשי תיבות יראה חיים וישבע טוב', או 'ימצא חן ושכל טוב.
8. במכתבו לחכמי צרפת, מובאת בכתבי רמב"ן, ח"א, עמ' שמ"ה.
9. ראו לקמן שהשיב בנושאי ארץ ישראל לרבי יהונתן מלוניל.
10. בהגהותיו להלכות ציצית בסמ"ק סימן ל"א.
11. אוצר הגדולים ערך תתקמ"ה, כרך חמישי.
12. הסיפור מובא גם בשיטה מקובצת על גיליון הגמרא במסכת מנחות דף מ' עמוד ב'.
13. הגהות מרדכי מסכת מועד קטן אות תת"פ.
14. ספר התרומה סימן ק"ח.
15. הרמב"ן בדרשה לראש השנה.
16. אוצר הגדולים בערך תתס"ה, כרך חמישי.
17. הגהות לסמ"ק סימן רי"ג אות י"א ומרדכי מסכת מועד קטן אות תת"פ, ושם מכונה הריצב"א בשם "ריב"א".
18. תשובות מהרש"ל סימן כ"ט.
19. הלכות חלה.
20. קטע ממנו מצוטט ב"אור זרוע" א', מ"ג.
21. כגון ספר צפנת פענח של ר' יוסף טוב עלם או ספר הג"ן לר' אהרן בן יוסי הכהן.
23. יצחק בן יוסף הישראלי, יסוד עולם, מאמר רביעי, פרק י'.
24. ראו לדוגמה במסכת בבא בתרא.
25. אוצר הגדולים בערכו, כרך חמישי ערך תתתפ"ז.